בתחילת דצמבר 2008, אותר ברחוב כלב קשיש כבן 16 קשור בשרשרת ברזל בצד הכביש, לידו גיגית ריקה ודלי עם מים מעופשים. מצבו של הכלב היה בלתי נסבל: אוזניו פצועות, גופו מלא בקרציות וסביבו ענני זבובים. הסברנו לבעל הכלב שזה לא חוקי לגדל אותו ברחוב וכי עליו להכניס אותו לחצר הבית, לתת לו את התנאים הראויים. בנוסף, להעניק לו טיפול וטרינרי בפצעים וטיפול מונע נגד פרעושים וקרציות.
בביקורת שנעשתה כשבוע לאחר מכן, מצאנו שהכלב הועבר לגג הבית ומצבו השתפר מאוד. הכלב נמצא משוחרר בשטח של כ-50 מ"ר לפחות והיו לו מים ואוכל בפינה מוצלת, משטחי רביצה מגוונים כולל אדניות בהן חפר לו להנאתו. הכלב באמת נראה זקן אך לא נראו סימנים של פצעים על פניו וכל הזבובים מהביקורת הקודמת נעלמו. לטענת בעל הכלב, אביו טיפל בעניין אך הוא לא ידע לומר אם הדבר היה בעזרת וטרינר.
לסיכום, הכלב נראה במצב טוב מאד ונמצא משוחרר בעליית גג פתוחה לשמיים אך עם מקומות מחסה לשעת הצורך. יש לו מים נקיים ואוכל ובעליו גם יורד איתו מדי פעם לשדות שממול. נמצא שכל הליקויים שנמצאו על ידי השוטרים בביקור הקודם תוקנו. נפרדנו מהכלב ומבעליו לשלום תוך כדי הבהרה שביקורת נוספת תיעשה תוך חודש-חודשיים.
מתוקף סמכותה לאכוף את החוק כנגד המתעללים בבעלי חיים - תקדים היסטורי במדינת ישראל בכל הקשור לזכויות בע"ח – היחידה מצליחה לטפל ולהתעמק במקרים קשים כמו זה, וסיכם זאת היטב מתנדב מרוצה בתום משמרתו: "דברים אכן עובדים ונעשים בשטח ולשמחתנו החיות הן אלה שיוצאות נשכרות."
לפני
אחרי
