במדינות רבות בעולם פועלת משטרת בעלי חיים, אשר מצד אחד שומרת על זכויות בעלי החיים ואוכפת את החוק כנגד המתעללים בהם ומצד שני דואגת להגן על אזרחים המאוימים על ידי בעלי חיים מסוכנים.
משטרות בעלי חיים פועלות במדינות רבות בארה"ב, אנגליה, אירלנד, גרמניה ואפילו בניו זילנד.
באירופה ובארה"ב פועלים גופים דומים, הן במימון פרטי והן במימון ממשלתי. ברוב מדינות ארה"ב פועלות יחידות משטרה האוכפות את חוקי צער בעלי חיים. ביחידות אלו מועסקים שוטרים העוברים הכשרות מלאות ופועלים כשוטרים לכל דבר. בניו יורק נקראים השוטרים "סוכני אכיפת החוק" ויש להם סמכויות משטרתיות כמעט מלאות בתחום אכיפת החוקים כנגד התאכזרות לחיות. במהלך תפקידם הם חוקרים מקרי הזנחה, התעללות, עינוי או גרימת מוות לחיות. ויש להם סמכויות אכיפה, כולל ביצוע מעצרים. שוטרים אלו פועלים במדים ובשיתוף בלשים בלבוש אזרחי, ומטפלים בכ 4000 תיקים בשנה.
בחלק מהמדינות (ניו-זילנד וכמה מדינות באוסטרליה) שבהן מוקנות לנציגי הארגונים הפרטיים סמכויות רחבות, לרבות יישום צווי חיפוש והחרמת בעלי-חיים. בקליפורניה ניתנות לנציגי הארגונים סמכויות דומות לאלו של שוטרים, לרבות מעצר חשודים ונשיאת נשק. בוושינגטון ארגונים לרווחת בעלי-חיים רשאים למנות מפקחים מטעמם (Animal Control Officers) באישור שופט. המפקחים חייבים לקבל הכשרה מתאימה. המשטרה איננה מעורבת בהכשרה זו. מסמכויות המפקחים: לדרוש מן המשטרה לעצור אנשים החשודים בהפרת החוק, לזמן חשודים בהפרת החוק לבית-המשפט, להגיש תצהירים כדי לקבל צווי חיפוש, להשתתף ביישום הצווים ולשאת אמצעי הגנה עצמית שאינם כלי נשק.
בקליפורניה החוק מקנה למפקחים (Humane Officers) מטעם האגודה להגנה על בעלי-חיים (Humane Society) סמכויות דומות לאלו של שוטרי המדינה באכיפת החוק למניעות התעללות בבעלי-חיים, לרבות מאסר חשודים ושימוש בכלי נשק. המפקחים ממונים, באישור שופט, לפרק זמן של שלוש שנים, ואפשר להאריך את משך המינוי. הכשרת המפקחים כוללת טיפול בבעלי-חיים והיכרות עם החקיקה בנושא, וכן אימון בנשק. על-פי החוק, המפקחים לובשים מדים ונושאים סמל מזהה.
החוק במדינת מינסוטה מאפשר לאגודה לרווחת בעלי-חיים (Minnesota Humane Society or Minnesota society for the prevention of cruelty) למנות מקרב עובדיה סוכנים (Agents) לאכיפת החוק. בסמכות סוכנים אלו לדרוש מן המשטרה לעצור חשודים, לערוך חיפוש ולהוציא בעלי-חיים מידי בעליהם, אך אין להם סמכות לעשות פעולות אלו ללא ליווי משטרתי. סוכני הארגונים מחויבים לקבל הכשרה.
בבריטניה, ארגון ה-RSPCA – Royal Society for the Prevention of Cruelty to Animals הוא הארגון המוביל להגנה על זכויות בעלי-חיים. ל-RSPCA יש תפקיד מרכזי באכיפת החוק למניעת התעללות בבעלי-חיים, אף שבחוק של אנגליה אין אזכור למעורבות של ארגונים פרטיים באכיפתו. מדובר בארגון ללא מטרות רווח הממומן ברובו ממקורות פרטיים. בארגון פעילים כ-330 פקחים העוסקים באכיפת החוק, וכן 146 קציני איסוף (Animal Collection Officer) המטפלים בבעלי-חיים נטושים. עובדי הארגון לובשים מדים מיוחדים שעליהם סמל ה-RSPCA.
שלא כמו בבריטניה, מעורבותו של הארגון האוסטרלי באכיפה מוסדרת בחקיקה. בימים אלו נדונה בסנאט הצעת חוק המסדירה את הנושא ברמה הפדרלית (National Animal Welfare Bill, 2003). הצעת חוק זו מקנה במקרי חירום סמכויות רחבות לפקחים שהרשות המבצעת ממנה, לרבות כניסה לשטח או לרכב פרטי שיש חשד שנעשית בו התעללות בבעלי-חיים, החרמת בעלי-חיים הסובלים מהתעללות, טיפול בבעלי-חיים הנתונים במצוקה, מתן הוראות בכתב לבעלים של בעלי-חיים לטיפול נאות בהם והמתת בעלי-חיים בשעת הצורך. ה-RSPCA נזכר בהצעת החוק כארגון פרטי שמותר למנות פקחים מן הפעילים בו.
לכל אחת משש המדינות ושתי הטריטוריות של אוסטרליה יש חוק משלה הנוגע להתעללות בבעלי-חיים. כל החוקים מקנים סמכויות אכיפה לפקחים שהרשות המבצעת ממנה. בכמה מן המדינות, ובהן ויקטוריה, אוסטרליה הדרומית וקווינסלנד, מצוין במפורש בחוק כי הפקחים יכולים לבוא מתוך ה-RSPCA. הפקחים מחויבים על-פי חוק לשאת תעודה מזהה.
המדינות והטריטוריות נבדלות זו מזו במידת-מה בסמכויות הפקחים. לדוגמה, קווינסלנד, אוסטרליה הדרומית וויקטוריה מקנות לפקחים סמכויות רחבות ביותר, בייחוד במקרי חירום שבהם נדרשת התערבות מיידית: כניסה לכל מקום שמתעורר חשד שנעשית בו עבירה חמורה על החוק או שנמצא בו בעל-חיים במצוקה, דרישת פרטים מזהים מכל אדם, החרמת בעלי-חיים הנתונים בסיכון, טיפול בבעלי-חיים לפי הצורך ומתן הוראות לבעלים לטיפול הולם בבעלי-החיים שברשותם. כמו כן החוק מאפשר לפקחים להמית בעלי-חיים במקרים מסוימים.
בטריטוריה הצפונית וב-New South Wales סמכויות הפקחים מוגבלות יותר. הם מוסמכים לדרוש פרטים מזהים מכל אדם, לטפל בבעלי-חיים, לתת הוראות לבעלים הנוגעות לטיפול בהם לפי הצורך ולהחרים את בעלי-החיים במקרים מסוימים, אך עליהם לקבל צו משטרתי לשם כניסה לשטח פרטי, והם אינם מורשים להמית בעל-חיים אלא בהסכמת הבעלים ובאמצעות וטרינר.
באירלנד, האגודה למניעת התעללות בבעלי-חיים (ISPCA) – הארגון הגדול ביותר בתחום זה – מעורבת באכיפת החוק. פקחים מטעם הארגון חוקרים דיווחים על פגיעה בבעלי-חיים ופועלים למניעת מקרים מסוג זה באמצעות חינוך וייעוץ. אין להם סמכות כניסה, מעצר או החרמת בעלי-חיים. במקרים חמורים פקחי הארגון מערבים את המשטרה ומשתפים פעולה עמה ועם השירות הווטרינרי בהגשת כתבי אישום. המשטרה אינה מעורבת בהכשרת הפקחים.
החוק לרווחת בעלי-חיים (Animal Welfare Act 1999) מתווה מדיניות בנוגע להחזקת בעלי-חיים ושימוש בהם למטרות פרטיות, מסחריות ומדעיות, ומגן על בעלי-חיים מפני התעללות ונטישה. החוק מקנה סמכויות אכיפה רחבות לפקחים ששר החקלאות ממנה.
פקחים אלו יכולים להתמנות מתוך האגודה למניעת התעללות בבעלי-חיים (Royal New Zealand Society for the Prevention of Cruelty to Animals – RNZSPCA), המקבלת מעמד מיוחד בחוק. במקרי חירום הפקחים מורשים להיכנס לשטח פרטי (אך לא למקומות מגורים) ללא צו חיפוש כדי לבדוק אפשרות שנעשית עבירה, להעניק טיפול לבעלי-חיים לפי צורך או להשאיר הוראות לבעלים בדבר הטיפול בהם, להחרים בעלי-חיים הסובלים מהתעללות או אינם מטופלים כראוי ולהמית בעלי-חיים במקרים מסוימים.
בפולין, החוק להגנה על בעלי-חיים משנת 1997 (Polish Animal Protection Act) אוסר התעללות בבעלי-חיים ונטישתם. השירות הווטרינרי של פולין הוא המוסמך מטעם המדינה לאכוף את החוק. לשם כך פקחי השירות הווטרינרי מבקרים במקומות שבהם מוחזקים בעלי-חיים, ובסמכותם לערוך חיפוש, לקחת דגימות נחוצות ולקבל כל מידע הנדרש לצורך הבדיקה.
לפי סעיף 40 לחוק, האגודה למניעת התעללות בבעלי-חיים של פולין (The Society for the Prevention of Cruelty to Animals in Poland) וארגונים אחרים שמטרתם הגנה על בעלי-חיים רשאים לשתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק בחשיפת עבירות על החוק ובהעמדתם לדין של המפרים אותו. ארגונים אלו עובדים לצד השירות הווטרינרי, וניתנות להם סמכויות אכיפה זהות לאלו של פקחי השירות.
לפי דברי נציג הפרלמנט של פולין, לארגונים הפרטיים יש תפקיד חשוב באכיפת החוק. רשויות החוק נעזרות בהם לשם החזקת בעלי-חיים שננטשו או שהוצאו מידי בעליהם, טיפול בהם והמתתם בשעת הצורך.
בפורטוגל, החוק להגנת בעלי-חיים משנת 1995 איננו קובע אמצעים מיוחדים לאכיפת החוק. עם זאת, יש בחקיקה התייחסות מיוחדת לארגונים פרטיים להגנת בעלי-חיים. החוק מסמיך את הארגונים לדרוש מן הרשויות עשיית כל פעולה הנחוצה לשם מניעת הפרת החוק. כמו כן יש להם אפשרות לסייע לרשויות בהליכים המשפטיים הקשורים באכיפה, והם פטורים מתשלום הוצאות משפטיות על כך. לא נמצא מידע על אופני השימוש של הארגונים בסמכות שניתנה להם.